החלטה בתיק ע"פ 7407/04

1.        המערער נידון לשלושה עשר חודשי מאסר, לאחר שנתפס כשהוא נוהג בכלי רכב בזמן פסילה. הוא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב וביקש עיכוב ביצוע של עונש המאסר. בקשתו נדחתה. על כך הוא מלין בפניי.

2.        זו הפעם השלישית שהמערער נתפס כשהוא נוהג בזמן פסילה. המקרה הראשון ארע בשנת 1995 ואילו המקרה השני ארע בשנת 2001. על כך נידון המערער, בין היתר, למאסר על תנאי של שבעה חודשים. במקרה השלישי הופעל המאסר המותנה הנזכר של שבעה חודשים ובנוסף הושת מאסר של שישה חודשים. לפיכך, על המערער לרצות שלושה עשר חודשי מאסר. נראה לי, כי מקרה זה אינו מצדיק עיכוב ביצועו של עונש המאסר. אילו היה מדובר במקרה ראשון או שני אפשר שהייתי נוטה לעיכובו של עונש המאסר, אך מאחר ומדובר במקרה שלישי אין הצדקה לעיכוב. יש אף לזכור, כי המאסר המותנה הושת בחודש ספטמבר 2003 ואילו המקרה השלישי של נהיגה תוך פסילה ארע בחודש ינואר 2004. כלומר, חלפו כארבעה חודשים בלבד מעת גזר הדין הקודם ועד שהמערער חזר וביצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה. הועלו בפניי גם טעמים אישיים על מנת להצדיק את הבקשה לעיכוב ביצוע. בין היתר, סמכה פרקליטתו של המערער על תסקיר של שרות המבחן שהציע לבית המשפט לתעבורה לשקול בחיוב הארכה של המאסר המותנה. אינני דן בערעור על גזר הדין ולכן נמנע אני מלהתייחס להמלצה זו, שלא נתקבלה על דעתו של בית המשפט לתעבורה.

3.        הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי העונש במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 22.8.04 לא יאוחר מן השעה 11:00.

           ניתנה היום, כ"ח באב תשס"ד (15.8.04).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: